הרכבל מבת-גלים לסלטה מאריס אומנם לא הפך לאטרקציה תיירותית היסטרית, אבל בזכותו נבנתה התחנה של הרכבל העליון, בה פועלים שלוש מסעדות ופאב עם נוף מופלא כמו זה של העסקים ברחוב יפה נוף. במקומה של המסעדה הסינית שפעלה בקומפלקס של הרכבל העליון עד לפני שנה נפתחה מסעדה ים-תיכונית. גולדן קורל היא לא סתם מסעדה מזרחית שקוראת לעצמה ים-תיכונית. מפת אגן הים-התיכון המודפסת על התפריט מציגה את מקורות התפריט. שהוא למעשה כל כולו מהחלק הצפוני של הים התיכון, כלומר האסיאתי והאירופאי והוא כולל למשל: קובה לבנוני, קרפצ'ו איטלקי, וטרין חצילים צרפתי, קלמרי יווני, אמפנדה ספרדי וחומוס ישראלי. בגלל ריבוי מנות הפתיחה הקוסמופוליטיות נתנו לבעלים, ג'ורג' דיאב, יד חופשית. המלצר הגיע עם קערות ובהן שלל סלטים: קוביות סלק, קוביות תפוח אדמה, חצאי עגבניות שרי בבזיליקום, פטריות בקצח ויוגורט וסלט ירקות פשוט, ולצד הקעריות פיתות רגילות לחלוטין. שותפי לארוחה ולמדור, יורם מארק-רייך, (להלן: ימ"ר) ואנוכי שינסנו מותניים והתחלנו במלאכה. הנשנושים הראשונים היו סבירים, והפטריות כבר היוו ליגה לאומית, אבל ההבטחה של הימ"ר שזוהי רק ההתחלה, ושהגורמה הים-תיכוני עוד יפרוץ בגדול, החלה ולהתממש כאשר קיבלנו את הקו השני בחזית הגורמה הים-תיכונית: חציל שלם קלוי עם טחינה וצנובר, עלי גפן במילוי פריקי (שזו חיטה ירוקה גרוסה) עם יוגורט מעל, וסלט קורל עם ירקות טריים וצאן. התפריט אפילו השתפר בנגלה השלישית כשקיבלנו מעדנים של ממש: אמפנדה במילוי פירות ים, והפתעה: פלאפל ממולא בשרימפס ופטריות. בשלב זה התחלתי לחשוש מכך שלא נצליח לטעום מהמנה העיקרית. החשש התעצם כשקיבלנו את תרומת שכנינו מלבנון לארוחה, קובה בסנייה, שזה בעצם מאפה גדול ועגול של שובגול עם בשר כבש ובשר עגל אפויים והמון צנובר, עם יוגורט לצד המנה לא מופלא כמו הפלאפל עם השרימפס, אבל מנה שיכולה להשביע אותנו. דילגנו על חצי קובה, ולקחנו חצי שעה הפסקה כדי להינות מהנוף, מהלימונדה וכדי לחדש את התיאבון. אחרי ארבע לימונדות הרגשנו שאנחנו מוכנים לעבור לעיקריות. יש בגולדן קורל הרבה מנות בשריות מרשימות, אבל שנינו פריקים של דגים, לכן ביקשנו מג'ורג' שיבחר לנו שתי מנות דג מומלצות. הנ"ל בחר דניס ולברק, דגים שקשה ליפול מהם, אבל מה שאנחנו קיבלנו היה מעבר לציפיות. אני קיבלתי שני נתחי פילה לברק ממולאים במוס סלמון עם רוטב רוזה, ולצידם פירה תפוחי אדמה ונתחי בטטה. אכלתי הרבה דגים בחיי הצנועים, הרבה מהמנות שאכלתי היו מצוינות, ובכל זאת מנת הלברק בגולדן קורל תיזכר כאחת הטובות. גם הדיווח של הימ"ר לגבי הפילה דניס שלו, שנאפה בשמן זית עם לימון ופסטו, היה דומה. למרות שלא היינו רעבים אחרי הפינוק המסיבי של המנות הראשונות, הדגים היו כל-כך טובים שלא נשאר זכר מהמנות והמלצר פינה שתי צלחות מבריקות. הגראנד פינלה היה לחתום עם מנה של כנאפה. אני לא פריק של מתוקים, אבל הכנאפה הפעם היתה בהחלט טובה ולא מתוקה מדי, והוגשה עם רוטב לימון ומי ורדים. אספרסו ארוך חזק חתם את אחת הארוחות היותר טובות ואיכותיות שאכלנו בזמן האחרון. המחרים בגולדן קורל לא זולים, אבל בהחלט סבירים. ארוחה לשניים תנוע סביב המאתיים שקל לפני אלכוהול, אפשר גם בפחות למי שלא מתעקש לטעום שפע של מנות ראשונות. הליכה נעימה בטיילת של צוק סטלה מאריס מהווה סיום הולם לחוויה אמיתית.